#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלוקח שדה באריסות מכל יצור [יהודי גוי וכדומה] מי צריך להפריש ?<br>והטעם ?	"מתחלקים לפני ההפרשות וכל אחד מפריש מחלקו <br>ותקנו כן כדי שיישבו את א""י ולא ימנעו מלקחת אריסות"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החוכר שדה מישראל מי צריך להפריש ?	"תרומה יפריש מהכל וישלם לבעלים פירות מפרושים <br>מעשר אי""צ שע""ד כן נכנס וא""כ למה תרומה כן כדי שלא ישהה תרומתיו ובאמת נותן ללו פחות כדי הפרשה מחלקו שהרי יש להם אותו חיוב <br>לרבי יהודה [התוספות יו""ט אומר שרק מפרש] הדין הנ""ל זה רק כשמפריש מאותו שדה ומאותו מין אבל משדה אחרת אותו מין או מאותו שדה מין אחר חייב גם לעשר <br>והטעם [רע""ב] 1. שלא יהיה פורע חובו ממעשר 2. שירד ע""ד כן"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה א	חילוק בין תרומה למעשר ובין מין זה למין אחר	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החוכר מן הנכרי מי מעשר ?	"צריך לעשר מכולם ולשלם לגוי מועשרים <br>והטעם שקנסו שכך לא יעבדו אצל גויים ויהיה חייב למכרו בזול ליהודים וכך יישבו את א""י"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלוקח שדה אבותיו באריסות מן הנכרי ?	"צריך לעשר מהכל ולשלם לנכרי <br>ולא כמו במשנה א' שפה זה של אבותיו וע""י שלא יהיה שווה יקנה את זה וכנ""ל משום ישוב א""י"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן או לוי שקבלו שדה באריסות ?	"לת""ק כמו שאר ארוסים וחולקים ככולם <br>לר""א כל המעשר לארוסים שע""ד כן נכנסו לשדה"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מי שקיבל שדה באריסות מכהן או לוי למי התרומות ? <br>2. אם הבעלים הוא תושב ירושלים והאריס אינו תושב ירושלים למי הולך המעשר ראשון ?	1. כל המעשרות של הבעלים הכהן או הלוי <br>2. לרבי ישמעאל לירושלמי <br>לרבנן חצי חצי שיכול לעלות לירושלים	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המקבל זיתים לשמן מי מקבל ההפרשות ?<br>ומאי שנא מהמשנה דלעיל שהכל הולך לבעלים ?	"ת""ק - יחלקו בתרומות לר""י - הכל לבעלים <br>לר""י זה בדיוק כמו המשנה לעיל <br>לת""ק החילוק שפה הוא מקבל פירות ולא אילנות והתקנה דלעיל שייך רק באילנות משא""כ הכא חולקים שזה מוצר מאוד חשוב ויקר ולכן לא תקנו בו תקנה דלעיל אלא יחלקו ולר""י כן תקנו"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה ה	"מחלקות ת""ק ור""י. דבר חשוב"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר למכור זיתיו לע""ה ?"	"בית שמאי אומרים שאסור למכור אלא למי ששומר טהרות <br>לבית הלל אפילו למי שרק יעשר ולא ישמור טהרות [צנועי בית הלל עשו כבית שמאי]<br>והמחלקות הוא <br>לרמב""ם לב""ש אסור לגרום לטומאה בא""י ולב""ה מותר לגרום לטומאה בא""י <br>לרע""ב לכ""ע אסור לגרום לטומאה בא""י רק לב""ה בטענה כל דהוא מותר ופה יכול לטעון שאולי יאכל הזיתים לפני שיכשרו לקבל טומאה ולא יעשה מזה שמן כלל <br>ולכאורה הנפק""מ אם אין לו שום תירוץ לרמב""ם יהיה מותר לב""ה לרע""ב יהיה אסור אפילו לב""ה שאין שום תרוץ"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה ו	"מחלוקות ב""ש וב""ה ויש טעם לרמב""ם ולרע""ב"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שני אנשים אחד ת""ח ואחד ע""ה שבוצרים בגת אחד מה צריך לעשר ?"	"הת""ח מעשר מתחילה כל פרותיו ואח""כ כשחולקים ביין צריך לעשר מחצי חלקו בתורת דמאי שאולי החלק שהגיע אליו זה מהע""ה ואין ברירה <br>ס""ה מפריש שלש רבעים מהיבול הכולל"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן יכול להפריש רק מחלקו כששתפו ע""ה ?<br>והאם יש ברירה ?"	"אם רוצים להתחלק השותפות כשזה עוד מחובר לקרקע ודווקא באותו המין אבל ממין אחר אסור שלא שייך ברירה בזה שהרי ודאי אין מגיע לו ממין זה הכל אלא מחליפים אחד עם השני וזה אסור שאסור למכור לע""ה פירות לא מעושרים <br>וכדי שלא יסתור את המשנה הקודמת צ""ל במחובר לקרקע - יש ברירה תלוש - אין ברירה"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה ח	מחובר וכו' ברירה וכו'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חבר וע""ה שירשו את אביהם ויש פירות טמאים וטהורים מה יכול לעשות ?"	יכול להתחלק חיטין כנגד חיטין אבל לא מין על מין אחר <br>וכן לא המוכשרים לקבל טומאה ואינן מוכשרים שהרי ברגע שהחבר רוצה דווקא מוכשרים הרי זה כאילו מין אחר <br>בעצם כמשנה הקודמת	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גר וגוי שירשו את אביהם הגוי והיה שמה ע""ז ויין נסך מה הדין ?"	"מן התורה חילופי יין נסך וחילופי ע""ז אסורים <br>מן התורה אין יחוס בגוי ואין יורש את אביו כלל <br>ולכך מותר לו להתחלק עם אחיו במקום הע""ז שהרי הוא לא קנה כלום <br>אבל כשבא לידו וקנהו אסור להחליף <br>בקיצור קודם שבא לידו מותר אחר שבא לידו אסור"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המוכר פירות בסוריא ואומר שזה של א""י האם חייב לעשר ?<br>ואם אומר שעישרו האם נאמן ?<br>ומה דין סתם פירות בסוריא ?"	"בסוריא צריך להפריש מתקנה דרבנן ורוב הפירות היה באים לשמה מחוץ לארץ ולא מתוך סוריא ולא מתוך א""י ופטורים לגמרי ולכן אין שם דמאי [רע""ב] <br>המביא מא""י חייב במעשר ונאמן לאסור פרותיו שיצטרכו לעשר אבל אם אמר שעישר נאמן שהפה שאסר הפה שהתיר <br>וכן אם אמר שזה גדל פה בסוריא ולא מחוץ לסוריא נאמן לחייב מעשר אבל אם אומר שעישר נאמן וכנ""ל פה שאסר פה שהתיר אבל אם הלוקח יודע שיש למוכר הזה שדה בסוריא חייב לעשר שזה לא הפה שאסר פה שהתיר שהיה חייב בלי זה"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקונה לע""ה מה הדין ?"	"לפירוש א' <br>הקונה ב' אגודות אחד לו ואחד לע""ה מותר לתת מה שרוצה לע""ה שאז נברר שזה קנה לע""ה ויש ברירה <br>אבל אם סיכמו מה ונתערב צריך להפריש הכל שאין ברירה ואפילו כשהרוב של העם הארץ חייב לעשר הכל <br>לפירוש ב' <br>הקונה רק לע""ה מחבר והחבר יודע שזה לע""ה ולכך ודאי עישרו <br>אבל לוקח גם בשבילו ונתערב ובשבילו אולי נתן בלי לעשר חייב לעשר שאולי הוא מביא לו את הפירות שאינם מועשרת ומכשילו"	ששה סדרי משנה/זרעים/דמאי/פרק ו/משנה יב		
